פסק-דין בתיק תא"מ 6454-02-10

1.         תביעה כספית ע"ס 26,337 ש"ח בגין חומרי בניין שסיפקה התובעת, חברה לשיווק חומרי בניין, לנתבע.

2.         עפ"י הנטען בכתב התביעה, רכש הנתבע מן התובעת חומרי בניין שונים, והוא נותר חייב לה סך 23,714 ש"ח עפ"י חשבונית מס מיום 30.1.2008 שסכומה טרם נפרע. עוד טוענת התובעת, בתצהירי עדות ראשית מטעמה, כי זו לא הרכישה היחידה שביצע הנתבע, וכי קדם לסחורה מושא החשבונית הנ"ל סחורה אחרת בגינה שילם הנתבע לתובעת באמצעות שיק בנקאי ע"ס 23,000 ש"ח שהוצא לבקשת הנתבע ובגין כך אף הוצאה לנתבע חשבונית מס ביום 30.11.2008.

3.         בהגנתו, טוען הנתבע כי אינו חייב מאומה לתובעת, כי מעולם לא הזמין ממנה סחורה, מעולם לא חתם על הסכם או הזמנה ומעולם לא נפגש עם מי מנציגיה. בהתנגדות לביצוע התביעה, שהפכה לכתב ההגנה, טוען הנתבע, כי הוא התקשר בהסכם בכתב עם קבלן בניין בשם וסים אג'בארייה מאום אלפחם (להלן : " הקבלן"), וכי הוסכם בינו לבין הקבלן כי האחרון יבנה עבורו שלד בית מגורים. עפ"י ההסכם בכתב בין הנתבע לבין הקבלן, שצורף להתנגדות, התחייב הקבלן לבנות את השלד בתמורה לתשלום סך בש"ח השווה ל- 94,000$ (דולר ארה"ב), כאשר עפ"י הוראות 7ג להסכם כולל המחיר הנ"ל את "החומרים, העבודה, הציוד, ואמצעי העזר הדרושים לביצוע העבודות".

4.         עפ"י הנתבע, הקבלן הוא אשר היה אמור לספק את החומרים, הוא אשר הזמין את הסחורה הנ"ל מן התובעת וייתכן כי סחורה זו אכן הגיעה לבית שבנה הקבלן עבור הנתבע. לטענת הנתבע, הקבלן והתובעת ניהלו קשר מסחרי במשך שנים, והגשת תביעה זו הוא ניסיון לגלגל לפתחו של הנתבע חובות הקבלן, שבשלב כלשהוא נקלע לקשיים כספיים.

5.         עוד טוען הנתבע, כי מעולם לא ראה החשבונית המצורפת לכתב התביעה עד להגשת כתב התביעה, וכי בינו לבין התובעת מעולם לא נערכה התקשרות כלשהיא, הוא לא חתם על הזמנה ואיש מטעם התובעת לא אמר לו כי הוא חייב בגין הסחורה מושא החשבונית הנ"ל. באשר לשיק הבנקאי ששולם לתובעת חודשיים לפני הוצאת החשבונית המצורפת לכתב התביעה, טוען הנתבע,] כי שיק זה לא ניתן בגין סחורה שהנתבע הזמין. לטענת הנתבע, הוא הוציא שיק בנקאי ע"ס 23,000 ש"ח לבקשת הקבלן וכחלק מן הסכום שהיה הנתבע אמור לשלם לקבלן. לטענת הנתבע, תשלום לספק סחורה הוא דבר מקובל בשוק ואין בו כדי ליצור קשר חוזי בין הספק- התובעת לבין המשלם- הנתבע.

6.         הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית; מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר מחמוד סעיד יונס, מנהל בתובעת, ואילו מטעם הנתבע הוגש תצהירו. שני המצהירים העידו בפניי והתובעת הזמינה לעדות את הקבלן (מר וסים אג'באריה).

7.         המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה- האם הזמין הנתבע מן התובעת את הסחורה מושא החשבונית שצורפה לכתב התביעה. שתי גרסאות יש בפניי, מחד- גרסת התובעת לפיה הוזמנה הסחורה ע"י הנתבע טלפונית, וזאת עקב סירוב התובעת לספק סחורה לקבלן בשל קשיים כספיים אליהם נקלע (ראו עדות מר מחמוד יונס בעמוד 14 שורה 10 לפרוטוקול) ומאידך- גרסת הנתבע לפיה, מעולם לא התקשר בהסכם עם התובעת, ומעולם לא חתם על הסכם או הזמנת חומרים.

8.         אין חולקין, כי הנתבע ונציגי התובעת מעולם לא נפגשו (ראו עדות מר מחמוד יונס בעמוד 14 שורה 12 לפרוטוקול) ואין חולקין, כי הנתבע מעולם לא חתם על הזמנת חומרי בניין מן התובעת (ראו עדות מר יונס בעמוד 13 שורה 25 לפרוטוקול). השאלה שבמחלוקת מצומצמת, אפוא, למחלוקת עובדתית והיא- האם הזמין הנתבע, טלפונית, מן התובעת חומרי בניין המפורטים בחשבונית. לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובעת הוכיחה כי הנתבע הזמין חומרים, בהזמנות טלפוניות, מן התובעת וכי הוא התחייב לשלם בגין סחורות אלה, ואלמלא כן לא היתה התובעת מספקת את הסחורה; למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן, אותם אנמק בקצרה.

9.         הנימוק הראשון להעדפת גרסת התובעת: הנתבע הכחיש, באופן גורף, כי הוא הזמין אי פעם סחורה מן התובעת, והוא הכחיש מכל וכל כי הזמין הסחורה מושא החשבונית הראשונה ע"ס 23,000 ש"ח ואשר נפרעה בשיק בנקאי שהוצא לבקשת הנתבע; מצאתי כי הכחשתו הגורפת של הנתבע לגבי ההזמנה הראשונה אינה מתיישבת עם חומר הראיות שלפניי, מן הנימוקים שלהלן:

א.         התובעת לא היתה מוכנה לספק לקבלן, שנקלע לקשיים כספיים, כפי שהעיד מר מחמוד יונס בעדותו הנ"ל וכפי שהעיד הקבלן אג'בארייה: "בתקופה שבניתי לתובע נכנסנו לקשיים כלכליים ויונס ניסוג מלספק לי חומרים. הייתי באמצע הבנייה של הנתבע ובאישורו ביקשנו שיונס יקבל אישור של הנתבע לספק מה שנשאר כדי לגמור את הבית והוא יספק את החומר והנתבע ישלם לו ישירות" (בעמוד 6 שורות 16-18 לפרוטוקול).

ב.         כאמור, הנתבע הכחיש הכחשה גורפת שכרת הסכם כלשהוא עם התובעת או כי הזמין סחורה כלשהיא ממנה, אולם במהלך חקירתו אישר הנתבע, כי לאחר קבלת התביעה, יצר הוא קשר עם משרד ב"כ התובעת וטען כי אינו חייב כאשר הוא שולח העתק מן השיק הבנקאי באמצעות הפקס, וכך העיד הנתבע בעמוד 18 שורות 27-30 לפרוטוקול:

"ש. נכון שאתה כשקיבלת את מכתב ההתראה מהמשרד שלי, התקשרת למשרד.

ת. כן.

ש.  אמרת שפרעת את החוב ואפילו שלחת העתק מהשיק הבנקאי ששילמת לתובעת?

ת. נכון.

ש. אמרת שאתה לא חייב כלום לתובעת ושלחת העתק מהשיק הבנקאי ששילמת להם?

ת. נכון".

(ההדגשה אינה במקור- נ.ג')

ג.          הנה כי כן, הנתבע עצמו מודה (לפחות בשיחה שניהל עם משרד ב"כ התובעת) כי הוא היה חייב, וכי הוא פרע את החוב באמצעות השיק הבנקאי שהעתק ממנו נשלח באמצעות הפקס למשרד ב"כ התובעת. גרסה זו אינה מתיישבת עם הכחשתו הגורפת של הנתבע, לפיה מעולם לא היה חייב לתובעת דבר.